מחלת מקצוע עבור שכיר או עצמאי
מחלת מקצוע מתגבשת אצל העובד בגלל תנאי עבודתו. מחלה מן הסוג הזה רלוונטית גם עבור עובדים שכירים וגם עבור עצמאיים, בעיקר בכל הנוגע למימוש הזכויות מול המוסד לביטוח לאומי. המחלה אינה נובעת ממקרה של פגיעה חד פעמית במקום מסוים או בזמן נתון. על מנת לקבל גמלה בגין המחלה יש צורך בבדיקת הנסיבות והפעולות הנדרשות מהעובד מתוקף תפקידו. בנוסף, בחוק הביטוח הלאומי ישנה רשימה של סעיפי ליקוי ומחלות נפוצות. כל מחלה המופיעה ברשימה יכולה לזכות את המבוטח בפיצוי ותשלומי גמלה.
מטרת הפיצוי היא למנוע פגיעה בכושר ההשתכרות או ירידה באיכות החיים של המבוטח בשל מחלת מקצוע. המחלה מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי אם היא מצויה ברשימה ולאחר אישור של ועדה רפואית. שכיר או עצמאי יכול להגיש בקשה מסודרת להכרה במחלה ולתמוך בטענותיו עם מסמכים החתומים על ידי רופא. מעבר לכך, חלק מהליקויים המצוינים בחוק מוצגים יחד עם אחוזי הנכות. אחוזי נכות קובעים את גובה הפיצוי והם נעים בין אחוזים בודדים לעשרות אחוזים.
קטגוריות בולטות של מחלת מקצוע
יש כמה סוגים בולטים של מחלות אשר בעקבות הופעתן ניתן לדרוש פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי. ראשית, מדובר על בעיות שנגרמו עקב עבודה פיזית כגון עומס על הגב. שנית, אלו מצבים בהם המועסקים מחויבים להרים את קולם ולכן נגרמת להם צרידות כרונית. שלישית, קטגוריה לא פחות חשובה של ליקויי מחלת מקצוע כוללת מועסקים העובדים בסביבה של קרינה מסוכנת וכימית.
רמת הפגיעה בעובד משפיעה על אחוזי הנכות ועל הפיצוי מטעם המוסד לביטוח לאומי. רצוי לבדוק היטב את היקף אחוזי הנכות ולהתייעץ עם אנשי מקצוע לטובת מימוש הזכויות במחלת מקצוע.